ז"י
בית הדין הצבאי המחוזי מחוז שיפוטי ז"י
|
513-12
25/12/2012
|
בפני השופט:
סא"ל נועה זומר
|
| - נגד - |
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד קמ"ש אורן טננבוים
|
הנתבע:
טוראי א.ע
עו"ד סרן יגאל בלפור
|
| הכרעת דין וגזר דין |
על פי הודאתו באשמה, מורשע הנאשם בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדר ללא רשות מיחידתו, ענף הכשרות xxx, מיום 25/06/2012 ועד יום 19/11/2012, שהם 148 ימים.
ניתנה והודעה היום, י"ב טבת תשע"ג, 25/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_____( - )_____
שופטת
גזר דין
הנאשם, טוראי א.ע, נותן את הדין בגין עבירה שעניינה היעדר מן השירות שלא ברשות לתקופה בת 148 ימים שהסתיימה בהתייצבותו.
הנאשם גויס לצה"ל לפני כשנה וחודש ימים. על אף רצונו להתגייס לחילות הרגלים, הוצב בבסיס של חיל השריון והצהיר על כך שאינו חפץ בשירות בחיל זה. לאור זאת, הורחק מן הטירונות והחל במגעים עם המפקדים במקום, על מנת להשתבץ בתפקיד קרבי. בין לבין, גם ביצע שתי היעדרויות, האחת לתקופה של כשבועיים והאחרת לתקופה בת כחודשיים, וזאת, על פי הצהרתו, כדי לקדם את עניין הצבתו בתפקיד בו הוא חפץ. בגין ההיעדרות בת החודשיים, ריצה עונש מחבוש בפועל בן 20 יום. לבסוף, עבר טירונות בסיסית בבסיס השריון, והוצב בתנאים מקלים במיוחד, כפי שמגדיר אותם מערך גחל"ת. בתום כחודש נוסף, בו שירת לשביעות רצון מפקדיו, החל בהיעדרות הנוכחית. לדבריו, התכוון שוב להסגיר עצמו בחלוף חודשיים ימים, פעם נוספת כחלק ממאבקו להשתבץ בשירות קרבי, אלא שאז נפצע אחיו הקטן ונזקק לטיפול שיקומי תדיר, אליו הסיע אותו הנאשם שכן ההורים שניהם עובדים. עם ההטבה שחלה במצבו של אחיו, הסגיר עצמו. היום, ממליץ מערך גחל"ת על הפנייתו של הנאשם לראיון לשם בחינת התאמתו לתפקידי לחימה, ולשבצו לפי התוצאות.
התביעה ביקשה למצות את הדין עם הנאשם, עקב עשיית הדין העצמית הגלומה בהתנהגותו החוזרת. הסנגור, מנגד, הדגיש את הרקע החריג לעבירות, ואת רצונו של הנאשם לתרום בשירות קרבי, ולמעשה להתחיל מחדש את דרכו בצה"ל, הפעם על פסים תקינים.
בחנתי את נסיבות העניין. אין להשלים עם עבירות חוזרות, בהן נעדר הנאשם לתקופות שאינן קצרות, ואינו ממתין לתשובות מוסמכות של מפקדיו. לא לחינם התרשם מערך גחל"ת מקשיי הסתגלות ומקושי בהפנמת הנורמות וכללי ההתנהגות במערכת הצבאית. מנגד, מצאתי לאפשר התחשבות באפיק הקרבי שאותו לא פוסל מערך גחל"ת. באיזון שבין השיקולים, לא ראיתי להיעתר לבקשת הסנגור להסתפק בימי מעצרו של הנאשם. מנגד, הקלתי בעונש המאסר לו היה ראוי הנאשם ברגיל לאור משך ההיעדרות הנוכחית ומשכן של היעדרויותיו הקודמות.
על הנאשם יוטלו אפוא העונשים הבאים:
- שבעים (70) ימי מאסר בפועל, שמניינם החל מיום מעצרו.
- שבעים וחמישה (75) ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים (2), לבל יעבור עבירה לפי סעיפים 92, 94 או 121 לחש"ץ.
זכות ערעור כחוק.
ניתן והודע היום, י"ב טבת תשע"ג, 25/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_____( - )_____
שופטת
העתק נכון מן המקור
עו"ד מיטל פרי, סרן
ע. משפטית לנשיא ביה"ד